הסופרת אורה אחימאיר:

נהניתי לקרוא את "השליחה" שלך ושמחתי להיות בין רוכשי הספר הראשונים. "השליחה" הוא ספר זורם וקריא ונעים לקריאה, מסוג הספרים שנסחפים בהם בסקרנות כדי לעקוב אחרי גיבורה סימפטית, ואגב כך, בלי משים, לומדים הרבה על ארץ וקהילה קרובים-רחוקים. הארץ היא אמריקה והקרובים הם אחינו היהודים בני הקהילה היהודית של אמריקה.

בעיקר אתה כותב על יהודים ליברליים, מחפשי הדרך, סטודנטים בקמפוסים אוניברסיטאיים, אלה הקשורים באהבה לישראל ואלה שמבקרים אותה. ליהדות שלהם יש גוונים שונים מהיהדות שמוכרת לנו, היא יותר קהילתית ומאירת פנים ומקנה הרבה יותר שוויון ושותפות לנשים. למזלי חייתי כמה שנים באמריקה והוקסמתי מהפתיחות והאסתטיקה של קהילות כאלה שגרמו לי לרצות להשתייך אליהן. אבל לישראלים רבים ערכת בספר הזה היכרות עם ארץ לא ידועה. אני מברכת אותך על כך, זו עבודה חלוצית. אני לא מכירה ספר עברי אחר שעסק בנושא...

אתה מזמין אותנו להיכנס לעולמה של אישה צעירה שחווה בשנות שליחותה בדידות, היקסמות ממקומות ומאנשים שהיא נחשפת להם, ופרשת התאהבות בנציג די אופייני ליהודי אמריקה: אינטלקטואל, ליברל, שאפתן וביקורתי. כך כאילו בלי משים, מדלג בתודעת הקורא ספר שתחילתו מתרחשת ב - 1981 לימים אלה. זו מורכבות מעניינת.

​

:דר' יזהר הס, סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

​

״השליחה״ של אילן אזרחי הוא ספר נהדר. הוא מספר על גליה, אישה צעירה, בוגרת האוניברסיטה העברית, שצלחה את המיונים של הסוכנות היהודית ויוצאת לשליחות בקהילות היהודיות בחוף המזרחי של ארצות הברית. לכל מי שחווה את החוויה הזו, ויש כל שנה למעלה מאלפיים (!) שליחים ושליחות כאלו בכל מיני מסגרות, סיפורה של גליה יהדהד זכרונות ויעורר ערגונות. המפגש שלה עם יהדות צפון אמריקה גם מרתק וגם מעלה אלף ואחת דילמות, תובנות ושאלות פתוחות של זהות יהודית. גליה מגלה את אמריקה, אבל במובן הכי ישראלי שיש.

הספר הזה חשוב משום שמדובר על אחד הרומנים הבודדים, ואולי היחיד, שעוסק בשליחות הישראלית בארה״ב. חומריו של הרומן, גם העלילה וגם עיצובה, הם היום-יום של החיים היהודיים בגדולה שבתפוצות ישראל. האמת היא שזה קצת מפתיע שמדובר ברומן הראשון שאלה אבני הבניין שלו. 8 מליון יהודים חיים היום בצפון אמריקה, 7 מליון יהודים בישראל, עשרות אלפי שליחים ושליחות חצו את האוקיינוס הזה, והיינו צריכים להמתין 76 שנים (ואולי יותר, כי השליחות במובנים מסוימים התחילה עוד קודם) כדי שספר כזה יעלה מדף הספרות העברית.

אז קודם כל תודה לאילן אזרחי שהעשיר את הקורפוס; מי כמוהו מכיר את שתי הזירות. אבל אל תטעו - הספר הזה הוא לא טקסט דידקטי, לא ולא, הוא קודם כל אחלה רומן. אזרחי מיטיב לטוות עלילה. יש בה ׳סקס, סמים ורוקנרול׳, כי בכל זאת אמריקה, וכמובן מנה גדושה של יהדות פלורליסטית כי גם זוהי אמריקה.

תענוג להתמסר לספר הזה. רוצו לקרוא.

​

סמדר בר-עקיבא, מנכ"לית JCC Global, רשת המרכזים הקהילתיים העולמית::

 

"אני חוזרת מכאן אדם שונה מכפי שיצאתי בהרבה מובנים. אולי הצלחתי להשפיע פה ושם, אבל מה שבטוח, השליחות השפיעה עלי ועיצבה אותי כאדם, כיהודייה וכישראלית." כך אומרת גליה הורוביץ בדברי הפרידה שלה בתום השליחות שלה בארצות הברית (עמ' 254) וכך חשתי גם אני כאשר חזרתי מהשליחות הראשונה שלי בצפון אמריקה שדומה כי לעולם לא הסתיימה.

בספרו "השליחה" מיטיב אילן אזרחי לתאר באופן קולח ורהוט פרק חיים מיוחד אותו זכו לחוות ישראלים אשר יצאו במסגרות חינוכיות לעבוד בקהילות יהודיות בצפון אמריקה. התאורים המדויקים להפליא ושובי הלב- ברמת הרחוב, הבית ואפילו תפריט הכיבוד- הזכירו נשכחות ובראו את פיסת העולם המיוחדת הזו שבה אילן הוא בן בית.

לשליחים לדורותיהם זו חוויה מענגת שתעלה הרבה חיוכים, רגעי הזדהות ולעיתים גם זכרונות של עצב ותסכול. לקהל הרחב, זו הזדמנות נדירה להכיר מקרוב באופן אינטימי ולא שיפוטי את אחינו מעבר לים.

​