האחד באפריל 1925

ה-1 באפריל הוא תאריך עם משמעות גדולה בירושלים ובחיי האישיים. באותו יום קרו בשני מקומות שונים בעיר שני אירועים: חנוכת האוניברסיטה העברית, ולידת אבי, איתן אזרחי. השנה הייתה 1925. עם כניסת הבריטים לארץ ישראל אחרי מלחמת העולם הראשונה ירושלים עברה שדרוג משמעותי. הבריטים התאהבו בירושלים וקבעו אותה כמרכז שלטון המנדט. הם הביאו לירושלים תכנון מודרני, משאבים לפיתוח, רגישות לשימור ובעיקר הרבה כבוד.

התנועה הציונית ידעה לנצל את חלון ההזדמנות שנוצר ופיתחה את ירושלים כמרכז של היישוב היהודי. באותה התקופה הוקמו האוניברסיטה העברית, בנייני הסוכנות היהודית, בית החולים הדסה, ובמקביל שורה של שכונות מגורים מודרניות: רחביה, בית הכרם, תלפיות, קריית משה, בית וגן ומקור חיים. אירוע חנוכת האוניברסיטה היה בעל עצמה אדירה וסימל את ההתחדשות היהודית והציונית בדמות המוסד האקדמי היוקרתי שהוקם בגבעה נישאה הצופה לעבר ירושלים. בין הנואמים בטקס היו חיים וייצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, חיים נחמן ביאליק, והנציב העליון הרברט סמואל. בין האורחים היו הסבא של רעייתי, הרב פליקס לוי, רב רפורמי ציוני שהגיע ביחד עם רעייתו משיקאגו כדי להשתתף בטקס במוסד שבראשו עמד חברו הרב מאגנס. וכן מצטלבים הסיפורים. אבי, איתן אזרחי, היה הילד הראשון בשכונת רחביה, ונולד באותו יום בו נחנכה האוניברסיטה. רבים מאנשי הסגל של האוניברסיטה התגוררו ברחביה, כולל נשיא האוניברסיטה, הרב הרפורמי, יהודה ליב מאגנס. לימים, אבי למד באוניברסיטה העברית, וכך גם אני ואחת מבנותיי. התמונות משמאל לימין: טקס חנוכת האוניברסיטה העברית, איתן אזרחי בסביבות גיל 18, קמפוס הר הצופים היום